Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 21b
וְאָתֵי מַעֲשֵׂר וְיָלֵיף מִבְּכוֹר. וּמִי יָלְפִינַן (קֹדֶשׁ) [בְּקָדָשִׁים] מֵהֲדָדֵי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵדִין לָמֵד מִן הַלָּמֵד, חוּץ מִן הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵין לְמֵדִין לָמֵד מִן הַלָּמֵד!
Traduction
And then, as Rabbi Yishmael holds that a firstborn definitely may not be eaten in the present, he says that second tithe comes and its status is derived from the juxtaposition to the firstborn. The Gemara asks: And can we derive the halakhot of sacrificial food from one another? But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: In the entire Torah, we may derive that which is derived from a halakha that was itself derived from another source, except for the case of sacrificial animals, where we do not derive that which is derived from that which was already derived from another source.
Rachi non traduit
ואתי מעשר שני ויליף מבכור. בהקישא דואכלת לפני ה' וגו' (דברים יד) דמעשר שני איתקש לבכור וכיון דאיכא בכור דפשיטא לו דלא מיתאכיל אלא בפני הבית כגון האי גמרינן מעשר מיניה:
ומי ילפינן קדשים מהדדי. כגון הכא דילפת בשר מדם ומעשר מבשר:
והא א''ר יוחנן כו'. ומפרש טעמא באיזהו מקומן (זבחים דף מט:):
למד מן הלמד. כגון הכא דמעשר למד מבשר ובשר גופיה למד מדם:
מַעֲשֵׂר חוּלִּין הוּא. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? בָּשָׂר וָדָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא.
Traduction
The Gemara answers: Second tithe is considered non-sacred. Therefore, this derivation does not pertain to consecrated items. The Gemara asks: This works out well according to the one who said that we follow the halakha that is derived. If it is a consecrated item, it may not be derived from another halakha that was derived from another source, but if it is non-sacred, such as second tithe, it may be derived in this manner. But according to the one who said that we follow the halakha that teaches, what is there to say? In this case the halakha that teaches, i.e., the source of the derivation, is the meat of the firstborn, which is a consecrated item that is derived itself from the status of the blood of the firstborn. The Gemara answers: The status of the meat and the blood of a firstborn offering are one matter. Therefore, the meat is not considered as derived from another halakha.
Rachi non traduit
חולין הוא. ולמידין אותו:
בתר הלמד אזלי'. דאם הוא חולין למידין אותו מהמלמד:
בתר המלמד. דם המלמד בעי למיהוי חולין:
מאי איכא למימר. הא הוי המלמד בכור. קשיא לי כיון דלא קידשה לעתיד אמאי מספקא ליה במעשר וכמדומה אני שלשון ירושלמי הכתוב בספרים עיקר וכן קבלתי במס' מכות (דף יט.) אי קסבר קידשה לעתיד לבוא בכור נמי ליבעי ואי קסבר לא קידשה מעשר נמי לא ליבעי לעולם קסבר קידשה לעתיד לבוא והכא דפשיטא ליה בבכור כגון שנזרק דמו בפני הבית כו' ול''ג כיון דאם איתיה לדם לאו בר זריקה הוא כו' אלא ה''ג ואתי בשר ויליף מדם מה דמו במזבח אף בשרו במזבח כלומר מה דמו של זה נזרק בזמן מזבח אף בשרו לא יאכל אלא בזמן מזבח ואתא מעשר וגמר מהאי בשר:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם בְּכוֹר מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים וְיַקְרִיבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ'' — מִמְּקוֹם שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן, אַתָּה מַעֲלֶה בְּכוֹר.
Traduction
§ The Gemara cites the second statement of Rabbi Yosei from the elders, in the continuation of the baraita above: Rabbi Akiva says: One might have thought that a person may bring up a firstborn from outside Eretz Yisrael to Eretz Yisrael when the Temple is standing and sacrifice it. Therefore, the verse states: ''And you shall eat before the Lord your God, in the place which He shall choose to cause His name to dwell there, the tithe of your grain, of your wine, and of your oil, and the firstborn of your herd and of your flock'' (Deuteronomy 14:23). Rabbi Akiva derives from here that only from the place that you bring up the tithe of grain to Jerusalem, i.e., from Eretz Yisrael, may you bring up a firstborn to the Temple as an offering.
Rachi non traduit
מעשר דגן אינו בא אלא מן הארץ בפ''ק דקדושין בסופו (דף לו:):
אתה מעלה בכור. וברייתא דלא קיבלו מבית אנטיגנוס ר''ע היא ומתני' רבי ישמעאל היא דלא מייתר ליה האי קרא להך דרשא:
וּמִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן — אִי אַתָּה מַעֲלֶה בְּכוֹר.
Traduction
But from a place that you may not bring up the tithe of grain, i.e., outside Eretz Yisrael, you may not bring up a firstborn from there. Therefore, the statement of the mishna that if one did bring up an unblemished firstborn from outside Eretz Yisrael it may be sacrificed, is in accordance with the opinion of Rabbi Yishmael. By contrast, the statement that ben Antigonus brought firstborn offerings from Babylonia and they were not accepted as offerings is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
Tossefoth non traduit
ממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור. והשתא אשכחן פלוגתא דרבי ישמעאל ור''ע דרבי ישמעאל אית ליה דלכתחילה אין מביאין בכור ומעשר מחוצה לארץ לארץ אבל דיעבד אם באו תמימים יקרבו והיינו כמתני' ור''ע אפילו דיעבד נמי לא קרבי דאיתקש למעשר דגן וההיא דבן אנטיגנוס כוותיה אתיא וא''ת בשלמא ר''ע כדמפרש טעמא דאיתקש בכור למעשר דגן אלא לרבי ישמעאל מאי טעם אי סבירא ליה היקשא דמעשר דגן אפילו דיעבד נמי לא ואי לא סבר לה אפילו לכתחילה נמי יביא וי''ל דמפיק מדרשא דסיפרי שפירש לעיל רק קדשיך אשר יהיו לך וגו' מכאן שמביאין קדשים מחוצה לארץ לארץ יכול אף בכור ומעשר כן ת''ל רק והיינו דוקא לכתחילה הוא דאימעוט דבהא איירי ביה קרא דכתיב תשא ובאת והיינו לכתחילה:
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: יָכוֹל (מַעֲלֶה אֶת) [יַעֲלֶה אָדָם] מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְיֹאכְלֶנּוּ בְּכָל הָרוֹאֶה? וְדִין הוּא: בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וּמַעֲשֵׂר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם — מָה בְּכוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
Traduction
§ The Gemara relates the third statement in the baraita, which discusses second tithe: Ben Azzai says that one might have thought that he may bring up second tithe and eat it in any place that overlooks Jerusalem.But could this matter not be derived through logical inference: A firstborn offering requires that it be brought to the place, i.e., Jerusalem, and a second tithe requires that it be brought to the place. Just as a firstborn animal is eaten only within the walls of Jerusalem, so too, second tithe is eaten only within the walls of Jerusalem.
Rachi non traduit
בכל הרואה. בכל מקום שיוכל לראותו העומד בירושלים:
ודין הוא. דאינו נאכל:
מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה. דקדשים נפסלין ביוצא:
מה לבכור שכן חילקת בזמן אכילתו ואוכליו. חילקת בזמן אכילתו דאינו נאכל אלא לשני ימים ולילה אחד ומעשר שני לעולם וחילקת באוכליו שאינו נאכל אלא לכהנים ומעשר שני לכל אדם:
Tossefoth non traduit
יכול יעלה אדם מעשר שני ויאכלנו כו'. וא''ת אמאי ס''ד שיהא נאכל בכל הרואה הא לפני ה' אלהיך כתיב ביה וי''ל דומיא דשילה דאוכלים מעשר שני בכל הרואה ויש ספרים דגרסינן לה להך קושיא ולהאי שינויא:
מָה לִבְכוֹר — שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, תֹּאמַר בְּמַעֲשֵׂר דְּלָא?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ... מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ'' — מַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר: מָה בְּכוֹר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה, אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה.
Traduction
This inference may be refuted: What is unique about a firstborn? It is unique in that it requires the placement of the blood and sacrificial portions upon the altar. Shall you also say that this is the case with regard to second tithe, where that is not required? Therefore, the verse states: ''And you shall eat before the Lord your God, in the place which He shall choose to cause His name to dwell there, the tithe of your grain, of your wine, and of your oil, and the firstborn of your herd and of your flock.'' The verse juxtaposes second tithe and the firstborn, to teach that just as the firstborn is eaten only within the walls, so too, second tithe is eaten only within the walls.
מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ דְּקָאָמַר ''יָכוֹל''? אָמַרְתָּ הוֹאִיל וּתְנַן: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה, וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה,
Traduction
The Gemara comments: What is difficult for ben Azzai that prompted him to say: One might have thought that it is permitted to eat second tithe in any place that overlooks Jerusalem? The Gemara explains: You can say that it is difficult for him since we learned in a mishna (Megilla 9b): The difference between the Tabernacle in Shiloh and the Temple in Jerusalem is only that in Shiloh one eats offerings of lesser sanctity, e.g., individual peace offerings, thanks offerings, and the Paschal lamb, and also the second tithe, in any place that overlooks Shiloh,but in Jerusalem one eats those consecrated items only within the walls.
Rachi non traduit
ומאי קשיא ליה. לבן עזאי דקאמר יכול כו' ומנא תיתי לך האי דיאכל בכל הרואה דאיצטריך קרא להכי:
ובירושלים לפנים מן החומה. וקשיא ליה בשלמא קדשים קלים בעו מתן דם אלא מעשר ליתאכיל בכל הרואה קמ''ל:
וְכֵן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, מַהוּ דְּתֵימָא בִּירוּשָׁלַיִם לַיְתֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה? קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
And likewise, offerings of the most sacred order are eaten only in the area within the hangings, which surrounded the courtyard in the Tabernacle in Shiloh, which was equivalent to the area within the surrounding wall in the Temple courtyard in Jerusalem. Lest you say that even in Jerusalem, they may bring second tithe and eat it in any location that overlooks the walls, since, unlike the firstborn animal, second tithe does not possess any unique stringency, the verse teaches us that this is not so, as taught in the mishna.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָכוֹל יְהֵא בְּכוֹר שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתוֹ כִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, וְיִפָּסֵל?
Traduction
§ Rabbi Yosei cites one more statement in the baraita with regard to a firstborn: The mishna (Bekhorot 26b) states that a firstborn animal is eaten from one year to the next, i.e., within its first year, as it is stated: ''You shall eat it before the Lord your God year by year'' (Deuteronomy 15:20). Rabbi Yosei adds that others say: One might have thought that a firstborn whose first year has passed should have the same status as disqualified consecrated animals and therefore be disqualified.
Rachi non traduit
ויפסל. מהקרבה הואיל וכתיב שנה בשנה:
תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ'', מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר, מָה מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ, אַף בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ.
Traduction
Therefore, the verse states: ''And you shall eat before the Lord your God…the tithe of your grain, of your wine, and of your oil, and the firstborn of your herd and of your flock.'' The verse thereby juxtaposes a firstborn animal to second tithe, which teaches that just as second tithe is not disqualified from one year to the next, so too, a firstborn animal is not disqualified from one year to the next.
וּלְרַבָּנַן, דְּמַפְּקִי לְהוּ לְטַעְמָא אַחֲרִינָא, מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מִ''לִּפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה'', לִימֵּד עַל הַבְּכוֹר שֶׁאֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ.
Traduction
The Gemara asks: And according to the Rabbis, i.e., Rabbi Yishmael, Rabbi Akiva, and ben Azzai, who expound this verse for another explanation, from where do they derive that a firstborn animal is not disqualified from one year to the next? The Gemara answers: They derive it from the verse ''You shall eat it before the Lord your God year by year.'' The formulation ''year by year'' indicates two years, thereby teaching with regard to a firstborn animal that it is not disqualified from one year to the next.
Rachi non traduit
שנה בשנה. שבע שנים במשמע:
וְלַאֲחֵרִים, לִפְנֵי ''ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכְלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה'', מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: יוֹם אֶחָד מִשָּׁנָה זוֹ, וְיוֹם אֶחָד מִשָּׁנָה אַחֶרֶת, לִימֵּד עַל הַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וָלָיְלָה אֶחָד.
Traduction
The Gemara asks: And according to the opinion of the others, who derive this halakha from the juxtaposition of the firstborn and second tithe, with regard to what do they interpret the verse: ''You shall eat it before the Lord your God year by year''? The Gemara answers: It is necessary for that which is taught in a baraita with regard to the time for the consumption of a firstborn animal: The phrase ''year by year'' teaches that there is a manner in which it may be eaten over two years: During one day of this year, and during one day of the next year. The verse therefore teaches with regard to a firstborn offering that it may be eaten for two days and one night in between.
Rachi non traduit
יום אחד משנה זו. ששחטו כמצותו בסוף שנתו וקמ''ל קרא דנאכל אותו יום ויום המחרת שהוא משנה האחרת:
וְרַבָּנַן, דְּנֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וָלָיְלָה אֶחָד מְנָא לְהוּ? אָמַר קְרָא: ''יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה''.
Traduction
The Gemara asks: And the Rabbis, Rabbi Yishmael, Rabbi Akiva, and ben Azzai, from where do they derive the halakha that a firstborn offering may be eaten for two days and one night? The Gemara answers that the verse states with regard to the firstborn: ''And their flesh shall be yours, like the breast of the waving and the right thigh, it shall be yours'' (Numbers 18:18). The repetition of the expression ''It shall be yours'' teaches that one may eat the firstborn for one more day than a standard thanks offering, which may be eaten only for one day and one night.
Rachi non traduit
כחזה התנופה. דהיינו חזה ושוק של שלמים נאכלין לב' ימים ולילה אחד. [ל''א] יהיה ובשרם יהיה לך כחזה התנופה דמסתמא הוי אזלינן לחומרא ואמרינן (זבחים דף נז.) כחזה ושוק של תודה וכתיב יהיה להוסיף עוד הוייה אחרת כיוצא בה והיינו יום ב':
הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ קָדָשִׁים.
Traduction
MISHNA: The offspring of a sin offering and the substitute for a sin offering, and a sin offering whose owner has died shall be sequestered and left to die. And with regard to a sin offering that is unfit for sacrifice because its first year from birth has passed, and a sin offering that was lost and when it was found, it was blemished, if it was after the owner achieved atonement through sacrifice of another animal as a sin offering, the blemished animal shall die, and it does not render a non-sacred animal exchanged for it a substitute.
מַתְנִי' וְלַד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ — יָמוּתוּ, וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ, וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים — תָּמוּת, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה.
Traduction
Rachi non traduit
מתני' ושאבדה ונמצאת בעלת מום. קודם שנתכפר באחרת:
אם כיפרו הבעלים. אחרי כן באחרת:
תמות. ואפילו לרבנן דאמרי לקמן ופליגי עליה דרבי דאין חטאת מתה אלא שנמצאת לאחר שכיפרו הבעלים בהא מודו הואיל ואיכא תרתי לריעותא דאבדה ונמצאת בעלת מום. ולהכי נקט בעלת מום דאי תמימה הואיל ונמצאת קודם כפרה אפילו כיפרו הבעלים שוב באחרת רועה:
Tossefoth non traduit
מתני' ולד חטאת ושאבדה ונמצאת בעלת מום. פרש''י ואפילו לרבנן דאמרי לקמן ופליגי עליה דרבי דאין חטאת מתה אלא בשנמצאת אחר שנתכפרו הבעלים בהא מודו הואיל ואיכא תרתי לריעותא דאבדה ונמצאת בעלת מום ולהכי נקט בעלת מום דאי תמימה הואיל ונמצאת קודם כפרה אפילו כיפרו בעלים שוב באחרת רועה עכ''ל ולא נהירא דמשמע לפירושו דריבוי ריעותא מביאין אותה למיתה ואדרבה סוגיא דשמעתין משמע דריבוי ריעותא מביאין אותה לידי רעייה דאמר רבא בגמ' אבודת לילה לא שמה אבודה פי' ואינה מתה אלא רועה ועוד לר' אבא דאמר בגמ' לקמן (תמורה כג.) הכל מודים שאם נתכפר בשאינה אבודה [אבודה] מתה והכא בנתכפר בשאינה אבודה מיירי וא''כ למה לי בעלת מום לר' אבא מיהו איכא סוגיות בפ' מי שהיה טמא (פסחים דף צז.) ובפ' התודה (מנחות דף פ.) ולקמן (תמורה דף כג.) נמי דלית להו דרבי אבא ועוד דדייק לקמן בגמ' מבבא דמתני' דאח''כ דמתניתין רבנן היא מהכא הוה מצי למידק מדנקט בעלת מום לכ''נ לפרש דנקט בעלת מום לרבותא דמהו דתימא הואיל ואיתרבו כל כך דאבודה ובעלת מום הויא לה כאבודת לילה ורועה קמ''ל דאפ''ה מתה:
אם כיפרו בעלים תמות. למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה לרבי אפילו אם נמצאת לפני כפרה ולרבנן בנמצאת לאחר כפרה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source